האם הוצאת מצרכים מתא המטען בסיום נסיעה היא תאונת דרכים
נפגעת העידה שהגיעה אחרי קניות מהסופר לביתה, חנתה את רכבה הפרטי בחניה הפרטית, יצאה מן הרכב ישירות אל תא המטען על מנת להוציא את סלי הקניות וכשהתכופפה, תא המטען נטרק על צווארה, והיא נחבלה.
משרדנו אשר ייצג את הנפגעת, טען כי המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, ואילו הנתבעת, חברת הביטוח המבטחת רכבה של הנפגעת בביטוח חובה, טען כי המדובר בפריקה וטעינה אשר הוצאה מגדר הגדרת תאונת דרכים בחוק.
טענותינו התבססו על שורה של פסקי דין שניתנו בעניין אשר קבעו במקרים דומים בהן הוכרו התאונות כתאונות דרכים כאשר לא פעולת הוצאת החפצים גרמה לנזק אלא מכסה תא המטען, והיות ופעולה זו היא פעולה נלווית לנהיגה, הרי שמדובר בתאונת דרכים.
או כאשר אדם במסגרת נסיעה פרטית, ובמנותק מכל עיסוק, פורק פריט אישי כזה או אחר מרכבו, מבחינה נורמטיבית יש לקבוע כי לא מדובר בפריקה כמשמעותה בחוק הפלת"ד.
אין ולא צריך להיות הבדל בין פגיעה בדלת של רכב או פגיעה בדלת תא המטען של הרכב, כמו גם בין הכנסת ציוד לתא המטען לקראת נסיעה, לבין הוצאתו עם סיום הנסיעה. המצרכים בתא המטען אינם מהווים "מטען". מקומם הוא בתא המטען ולא בתוך הרכב.
עוד נקבע בפסיקה כי יהיה זה אבסורד להתייחס להכנסתם, או הוצאתם של מצרכי מזון ופרטים שונים הנרכשים במדפי הסופרמרקטים, כאל פעולות של טעינה ופריקה. פתיחת תא המטען וסגירתו להוצאת המצרכים שנותרו בו, היא פעולה המהווה חלק אינטגרלי מן השימוש ברכב לצורך הנסיעה. ניתן גם לאמר שאין זה סביר לראות את הנסיעה כמסתיימת, או את השימוש ברכב כמסתיים, טרם נסגר תא המטען.
וכן נפסק כי אם מדובר בחפצים שאנשים נוהגים לשאת עמם או להוביל ברכבם הפרטי כדבר שבשגרה (חפצים אישיים או סל מצרכים או חבילה), מכוח ניסיון החיים היום-יומי הרי שאין מדובר ב"מטען" ולא בפריקה או טעינה.
ביהמ"ש פסק בסופו של דבר כי אכן מדובר בתאונת דרכים: התובעת לא סיימה השימוש ברכב, ועסקה בפעולת לוואי לנסיעה - הוצאת מצרכי הקניות מהרכב, ה"קשורה בטבורה" לנסיעה ולמטרת הנסיעה. אין המדובר בפעילות עסקית אלא במסגרת פעילות פרטית ולפיכך אין מקום להחיל את החריג של "פריקה וטעינה".
המבחנים של קרבה בזמן ובמקום, תכלית הפעולה ומבחן הסיכון והשכל הישר מובילים למסקנה שיש לראות בהוצאת מצרכי הקניות מתא המטען כחלק מן הנסיעה.
עוד קבע ביהמ"ש כי פגיעתה קשורה באופן הדוק לשימוש שלה ברכב ואירעה במהלך רצף הפעולות שלה המהוות חלק אינטגרלי מהשימוש התחבורתי הרגיל והטבעי.
ועל כן הכיר ביהמ"ש בתאונה כתאונת דרכים.